<h1>שו"ת הרשב"א ח"ד סימן רס"ט</h1>
<h2>דף לב.</h2>
עוד אמרת שהמדינה מוקפת חומה, אלא שיש קצת ממנה שאין החומה מקיפתה אלא בתים בנויין סביב לה שוין עם קיר החומה, ואותן בתים היו בנויין קודם החומה וקורות יוצאות מהם. ויש מי שטוען, שאף על פי שהיו בנוים מקודם מכל מקום היה להם לקצוץ. ואף על פי שאין בתים אלו מן החומה, כיון שהם בשוה עם החומה והם לעיר במקום חומה מכלל החומה הם נחשבים, והרי הם בכלל התקנה והקנס. ועוד שמכל מקום הרי הן יוצאות לחוץ לחומה. ואחרים יש שפוטרין, מפני שאין קורות הבתים חומה. ועוד כי הם כבר היו בנויין קודם לחומה. ולא היתה התקנה אלא על הקורות הקבועות בחומה שלא יצאו חוץ לחומה. ועוד אמרת שהם חולקים בלשון התקנה, יש פוטר את כולן מחמת לשון התקנה, ויש מחייבים. ואמרת שאכתוב לך דעתי בכל זה. דע שדעתי נוטה בזה לדעת המזכין, לפי שאין קרוי חומה אלא מה שמקיף את המדינה לשמירה, לא כותלי הבתים שנעשו קירות הבית (ל)היקף למדינה. ושנינו בערכין פרק המוכר שדהו בשעת היובל [ערכין ל"ב ע"א] בית הבנוי בחומה רבי יהודה אומר אינו כבתי ערי חומה רבי שמעון אומר כותל החיצון חומתו, ואמרינן עלה בגמרא ושניהם מקרא אחד דרשו [יהושע ב'] ותורידם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת רבי שמעון סבר כפשטיה דקרא כי ביתה בקיר החומה ואפילו הכי ובחומה היא יושבת ורבי יהודה סבר בחומה היא יושבת ולא בעיר החומה, וקי"ל [ערובין מ"ו ע"ב] כרבי יהודה. ולא עוד אלא שאפילו רבי שמעון לא נחלק אלא בעיר שיש לה חומה, וקסבר שאף על פי שהבית בנוי בגג החומה וכותל החיצון של בית בנוי על קיר החומה הרי הוא מכלל החומה וכאלו הגביה החומה מן הצד החיצון, אבל אם היו גגות המדינה חומה לעיר מודה הוא שאין לו חומה ובית כזה אינו כבתי חומה, דתנן התם [ערכין ל"ב ע"א] עיר שגגותיה חומתה אינה כבתי ערי חומה, וזה דברי הכל היא שלא נחלק בה רבי שמעון. ותניא בברייתא [שם] חומה ולא שור איגר סביב פרט לטבריה שימה חומתה. ואם יטענו המחייבין שהכונה היתה לשמירת העיר, וכל שהקורות יוצאות מקירות הבית סביב חוצה והעיר חלושה מאותה צד כל שכן שישנן בכלל התקנה והקנס, אם כן אף הם מדבריהם הם (יושבין) [נושכין], כי למה יחייבו מוציאי הקורות ובונים עליהם ומכסין, כי אין בזה נזק למדינה אדרבא הרי זה מבצר לעיר כמו שטענו הפוטרין, ואי אפשר להם לתפוס את החבל בשני ראשין. וכן נראה בעיני שאין קונסין את אלו אלא בראיה ברורה ובכל מקום המוציא עליו הראיה. ומה שטענו המחייבין כי מכל מקום הרי הקורות יוצאות מחוץ לחומה, מדעתי אינה טענה, שלא היתה התקנה אלא על הקורות התקועות בחומה ומאריכות עד חוץ לחומה. שאם אין אתה אומר כן, אף מי שבנה חוץ לחומה ממש והוציא באותו בנין ראשי קורות יהא בקנס, שהרי מכל מקום קורות אלו יוצאות חוץ לחומה, ואף על פי שאינן אחוזות בקיר החומה, ואינו, שלא אמרו אלא על קורות בנויות בחומה ונמשכות עד חוץ לחומה. ומה שאמרת נחלקו בלשון התקנה, לא הגדת לי במה נחלקו ואיני יכול לדון ולדרוש בנעלם, והנה דקדקתי כפי ידיעתי בלשון התקנה, ואיני מוצא לשון שיפטור את העובר באחד מן הדברים שנתפרשו בה.
